ישראל נגד יהודה: ההיבטים הסוציו-פוליטיים של הארכיאולוגיה המקראית בישראל כיום
המאמר מתחקה אחר ההיבטים החברתיים-פוליטיים והרטוריים של השיח במדע הארכיאולוגיה המקראית בישראל כיום. במהלך המאמר אראה כי לא ניתן להפריד את המחקר והפרשנויות התיאורטיות מזהויות והטיות פוליטיות-חברתיות. ככלל, הארכיאולוגים הציוניים מגלים ספקנות פחותה באופן משמעותי כלפי התנ"ך מאשר הארכיאולוגים הפלסטיניים, המינימליסטים הפרו-פלסטיניים או הפוסט-ציונים הישראלים.
מאז שנות ה- 90, אסכולה חדשה מאוניברסיטת תל-אביב מפתחת ומקדמת פרדיגמה חדשה של כרונולוגיה נמוכה, המכחישה את קיומה של הממלכה המאוחדת בימי המלכים היהודאים דוד ושלמה. למרות הצלחתה של הפרדיגמה החדשה, אסכולה שמרנית, שנציגיה הבולטים מגיעים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאתגרת את הפרדיגמה החדשה ומנסה להגן על, או לעדכן את, הפרדיגמה הישנה של הכרונולוגיה הגבוהה. אתרי החפירה השנויים ביותר במחלוקת כיום הם אתר "עיר דוד" בעיר העתיקה בירושלים וחורבת קייאפה. המאמר מנתח את המאבק בין האסכולות על ממלכות ישראל ויהודה, כפי שהוא משתקף במאמרים, ספרים, הרצאות, מצגות, ראיונות ודיונים סוערים בתקשורת.
המאמר מתמקד במיוחד בעבודותיהם של ישראל פינקלשטיין, יוסף גרפינקל ואילת מזר.
המאמר המלא באנגלית.
